אז זהו שפה, אצלי באנגליה, אין באמת עונות. הכל בליל מאוד מוזר של מזגי אויר שלא מצאו את דרכם בשבשבת ומגיחים באופן די אקראי מידי פעם,
כמו הגשם (מבול כן?!?..) של אתמול, או השמש חמסין של לפני שלושה ימים.
אז מגופיות עברתי היום לראשונה, חזרה לחולצות טרנינג ארוכות וחגגתי לכבוד השינוי (שבטח יחלוף מחר-מחרתיים) עם תבשיל קדירת ירקות שורש עם סייטן והרבה מאוד יין אדום,
סתם כי הייתי בקרייבינג מטורף ופתאום הבנתי שבעצם, אם אפשר למצוא את הירקות האלו, קצת בקושי אבל אפשר, בכל חודשי השנה, אז אין מצב שאני אוותר על הקדירה המושלמת הזאת רק כי יצא לה שם של תבשיל חורפי מובהק, נתתי לזה צ’אנס גם בקיץ, גם בחום, וכל כך נהנתי…
ואם אתם מאוהבי הסדר והאוכלים רק לפי העונה,
אז או שתדליקו מזגן על 16 מעלות ותשבו עם כובע גרב לאכול 😉 או שתשמרו לכם במועדפים!

ולשם אומנות הפיתוי, הצילומים צולמו ביום גשום ביותר, רגע של תיעוד וחוויה מונצחת של חודשיים (אפילו פחות) אחרונים שלנו במדינה הגשומה שכל כך התאהבנו בה בשנים האחרונות… פתאום לקראת הסוף אני מוצאת את עצמי מתעדת יותר ופתאום קצת פוחדת לשכוח את המבנים היפים, את הגוונים, והאמת שהכי מאוהבת שאפשר בסתיו, הכתום פה בכל מקום פשוט מרגש אותי. והיום לראשונה ראיתי את העלים נושרים, את הכביש מתכסה בניצני סתיו. היתכן שכל כך מוקדם??

אם היה לי פויקה אורגינל, בטח הייתי מכינה את כל העסק בתוכו, תמיד חלמתי על איזה פויקה גדול כזה ובישול איטי כמו שעושים במדורות, אבל עוד לא יצא לי לקנות, ובמקום זה כלי החרס תופסים את מקומו של הפוייקה באופן לא מבייש בכלל.
בעיקרון את התבשיל אפשר להכין לגמרי ללא הכמויות הרשומות, לגמרי עם שינויים בסוג הירקות, ולגמרי (אחרון)- לפי הטעם.
פשוט שהתעקשתי לשתף באופן מדוייק במה שהכנתי אנוכי ויצא… פשוט אלוהי.

תראו בעצמכם!

קדירת ירקות שורש ביין אדום עם סייטן

מרכיבים:

200 גרם סייטן (לאחר סינון המים במידה ומגיע בתוך צנצנת)

5 כפות שמן לטיגון (אני משתמשת בשמן זרעי ענבים, אבל כל שמן לטיגון מתאים)

חצי בטטה

שורש פטרוזליה

שום ירוק טרי

ראש שום יבש חצוי לשניים

כ-10 חתיכות תפוחי אדמה בייבי או בגודל קטן עד בינוני

2 גזרים בינוניים

2 חופני בצלי שאלוט מקולפים

פטריות למי שאוהב (לא נכנסו אצלנו כי אדון טרי שלי לא אוהב פטריות אז ויתרתי)

חצי שורש קסבה (מניהוט), ירק שורש חדש שמצאתי בשוק והחלטתי לנסות, טעים מאוד

חצי דלעת ערמונית

2 חופני ערמונים קלופים (סביר להניח שיש למצוא בואקום כי זאת לא העונה כרגע)

2 מקלות קינמון

2 ענפי רוזמרין טרי

גבעול אורגנו

1 כף רסק עגבניות

1/2 בקבוק יין אדום יבש/חצי יבש

2-3 עלי דפנה

1-2 כוסות מים

מלח ופלפל לתיבול לפי הטעם

רבע כפית קינמון

ההכנה:

נחמם את השמן בסיר גדול, נתחיל בטיגון קל של הסייטן, נוסיף את הבצל והשום ונערבב כ-5 דקות עד להזהבה קלה, לא יותר מידי, נוסיף את שאר הירקות שבחרנו חתוכים גס ונערבב לעוד מס’ דקות, נוסיף את היין ושאר המרכיבים יחד ונערבב הכל היטב לאיחוד החומרים ונבשל על אש קטנה לכ-10 דקות.

נעביר לכלי חסין חום ונכניס לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כחצי שעה, לאחר מכן ננמיך את החום ל100-120 מעלות ונבשל כ-שעתיים.
את הערמונים מומלץ להכניס בשעה האחרונה לבישול על מנת שלא יתפרקו.
מידי פעם רצוי לפתוח ולראות מה מתבשל, אם יש צורך בעוד נוזלים אז להוסיף מעט מים, לדאוג שהירקות לא יתייבשו מעל ולהרטיב אם יש צורך עם הרוטב מסביב.
לקראת סיום הבישול אפשר להסיר את המכסה ולתת לרוטב להצטמצם ולירקות להשחים מעט מלמעלה, יוצא דליקטס…

עלים שנישבה הרוח בחצר האחורית של ביתי

שימו לב להתאמת הלק 😉

מוכנים להתחיל

רוזמרין ואורגנו בסיפור אהבה, גדלים להם יחד שזורים האחד בשני אצלי בגינה

לקלף בצלצלים זה חתיכת מעצבן…

אבל כמה שהם יפים בסגול…

הסייטן בסינון הנוזלים

אם כבר אז שיהיה ישראלי לא?!?..

מתבשלים להם

רגע לפני הכניסה לתנור

אומנם זאת לא עונת הערמונים, אבל תמיד אפשר למצוא באריזה

כמעט מוכן…

את הצילומים צילמתי כחצי שעה לפני סיום הבישול, החושך התחיל לרדת וחששתי שלא ישאר לי אור טוב לצלם אז קיצרתי קצת את הבישול ולאחר הצילומים החזרתי לתנור לסיים את העיניין ולהשתבח עוד מעט יותר…

הבית מריח מטריף

על הצלחת

נגמר 🙂

משום מה זה השיר שעובר לי בראש כשאני מסתכלת על הפוסט החורפי הראשון שלי מאז הקיץ הבריטי שכל כך נהננו ממנו…
ובכלל אוטוטו המעבר הגדול לאוסטרליה, וזה כל כך מדבר אליי פתאום…

“אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
ולבקר במדינות מעבר לים”

מחר אני הולכת לבשל לכם קציצות “דגים” (טופו סייטן ואצות ליתר דיוק) ברוטב עגבניות מטריף… Can’t wait!