עוגיות ררייף מרוקאיות, רייפאת, רייפה, ריפעת, אל-רייף טבעוניות
כניראה העוגיות/מציות עם הכי הרבה שמות ששמעתי,
אבל למי אכפת איך קוראים להן, זה פשוט כל כך טובבבב….
חבר הזכיר לי שהן קיימות, כניראה הפעם האחרונה שטעמתי אותן היתה לפני המון המון שנים, כשסבתא הכינה, מסוג העוגיות ש”גונבים” מהצנצנת כשסבתא לא רואה, זוכרים את זה?!?..
אז ככה שלגמרי קיבלתי פלאשבאק של הבית, ואפילו לא ידעתי שזה ירגיש כך, הופתעתי לגמרי, ומאז אני לא יכולה להפסיק עם הנישנושים, למזלי הגבלתי את עצמי לעוגיות רק עם התה, אז אני מכינה תה פעמיים ביום ובין לבין מתאפקת, אוח זה כל כך קשה… במיוחד כשהקטנה כבר למדה לומר “קוקי” ולא מפסיקה לבקש עוד אחת 🙂
מחצי קילו קמח יצאה כמות של מגש שלם וזה ממש הרבה ומספיק, כמובן שאפשר להכפיל את הכמויות ולהנות לאורך זמן, אני אישית מעדיפה להכין שוב ולקבל עוגיות טריות, ובכלל, הריח שמתפשט לו בבית זה משהו לגמרי אחר, האניס זה מה שעושה את העוגיה, וזה גם ככה אחד הטעמים האהובים עליי, אז אני בעננים…
התחכמתי קצת וקלעתי שזירה בבצק לקישוט, אבל רק ל-2 עוגיות מיוחדות, אחת לי ואחת לאישי, את כל השאר הכנתי בפרי סטייל, עם לוק פרוע ואותנטי, כמו שסבתא עושה.
ובין לבין צילום ניקיתי פירורים מהמצלמה, כן, לא יכולתי להתאפק הרבה…
מבטיחה לכם הנאה צרופה, והמתכון- הכי קל בעולם!
