קדירת ירקות שורש עם סייטן
אז זהו שפה, אצלי באנגליה, אין באמת עונות. הכל בליל מאוד מוזר של מזגי אויר שלא מצאו את דרכם בשבשבת ומגיחים באופן די אקראי מידי פעם,
כמו הגשם (מבול כן?!?..) של אתמול, או השמש חמסין של לפני שלושה ימים.
אז מגופיות עברתי היום לראשונה, חזרה לחולצות טרנינג ארוכות וחגגתי לכבוד השינוי (שבטח יחלוף מחר-מחרתיים) עם תבשיל קדירת ירקות שורש עם סייטן והרבה מאוד יין אדום,
סתם כי הייתי בקרייבינג מטורף ופתאום הבנתי שבעצם, אם אפשר למצוא את הירקות האלו, קצת בקושי אבל אפשר, בכל חודשי השנה, אז אין מצב שאני אוותר על הקדירה המושלמת הזאת רק כי יצא לה שם של תבשיל חורפי מובהק, נתתי לזה צ’אנס גם בקיץ, גם בחום, וכל כך נהנתי…
ואם אתם מאוהבי הסדר והאוכלים רק לפי העונה,
אז או שתדליקו מזגן על 16 מעלות ותשבו עם כובע גרב לאכול 😉 או שתשמרו לכם במועדפים!
ולשם אומנות הפיתוי, הצילומים צולמו ביום גשום ביותר, רגע של תיעוד וחוויה מונצחת של חודשיים (אפילו פחות) אחרונים שלנו במדינה הגשומה שכל כך התאהבנו בה בשנים האחרונות… פתאום לקראת הסוף אני מוצאת את עצמי מתעדת יותר ופתאום קצת פוחדת לשכוח את המבנים היפים, את הגוונים, והאמת שהכי מאוהבת שאפשר בסתיו, הכתום פה בכל מקום פשוט מרגש אותי. והיום לראשונה ראיתי את העלים נושרים, את הכביש מתכסה בניצני סתיו. היתכן שכל כך מוקדם??
אם היה לי פויקה אורגינל, בטח הייתי מכינה את כל העסק בתוכו, תמיד חלמתי על איזה פויקה גדול כזה ובישול איטי כמו שעושים במדורות, אבל עוד לא יצא לי לקנות, ובמקום זה כלי החרס תופסים את מקומו של הפוייקה באופן לא מבייש בכלל.
בעיקרון את התבשיל אפשר להכין לגמרי ללא הכמויות הרשומות, לגמרי עם שינויים בסוג הירקות, ולגמרי (אחרון)- לפי הטעם.
פשוט שהתעקשתי לשתף באופן מדוייק במה שהכנתי אנוכי ויצא… פשוט אלוהי.
תראו בעצמכם!