“וואו”, כן, זה בדיוק מה שאמרתי שניה אחרי שסיימתי את ה’ביסשלוק’ האחרון מהמרק הזה…
איכשהו זה הצליח לעשות לי את זה, הצליח לזרוק אותי לאיזה מקום בקאריביים שאף פעם לא הייתי בו, אבל נורא רציתי להרגיש שם.

ונכון שלא ציפיתם לראות אותי פה כל כך מהר אבל היה לי יום של חצי עבודה אז ניצלתי אותו כדי להכין את הקוקוס הזה,
ויצא כל כך טעים שאיך אני יכולה לא לשתף?!?..

בכלל, כל תהליך ההכנה שלו הייתה מלווה בחלומות בהקיץ, אני יכולה להשבע שאם יש גן עדן, מגישים שם מי קוקוס צוננים, בדיוק כמו אלו ששתיתי ישירות מהקוקוס שלי היום, ואין כמו התחושה הזאת של “עשיתי את זה” כל כולי לבדי, הצלחתי לפתוח את הקוקוס, עם סכין שדימיתי למצ’טה (ואז חזר בעלי ואמר שדווקא יש לנו מצ’טה בבית…), בדיוק כמו שזכרתי מהטיול האחרון שלנו לאי מאוריציוס, בו שברנו את הראש, במקום את הקוקוס בניסיון כושל מאוד לפתוח אותו אחרי שקטפנו מהעץ מחוץ למגורים שהיינו בהם, ואז באה אחת העובדות, נתנה חיוך, נכנסה למטבחון, חזרה עם מצ’טה, נתנה על הקוקוס כמה דפיקות טובות, והופ, נפתח, ואנחנו הרגשנו כאלה תיירים ונכלמים…
Read more →