עוגת אנג’לה פירות קיצית וטבעונית
מוקדש למיס אנג’לה אלכס הפיצ’ית המהממת 🙂
את העוגה המקסימה הזו הכנתי וטיבענתי בהשראת המתכון הזה
כנסו לראות, אתר מצויין, לא טבעוני אך ממלא השראה והצילומים מקסימים…
מוקדש למיס אנג’לה אלכס הפיצ’ית המהממת 🙂
את העוגה המקסימה הזו הכנתי וטיבענתי בהשראת המתכון הזה
כנסו לראות, אתר מצויין, לא טבעוני אך ממלא השראה והצילומים מקסימים…
אוח כמה שאני מאושרת מהמתכון הזה, ואיך ולמה לקח לי כל כך הרבה זמן למצוא זמן להכין אותו, או לסדר אותו בראש שישב לי נכון?!?..
והיום הגיע היום שלו, אין לאן לברוח, וכמה מזל, כי הקציצות יצאו נפלאות,
כבר בחצי הדרך נישנשתי כמה (עם ניסיון לזכור כמה יצאו כדי שאוכל לדווח).
אז על מה אנחנו מסתכלים כאן, בעיקרון בסיס הקציצות מורכב מסייטן שנותן מרקם מושלם,
וטופו שמאחד את החומרים ומוסיף רכות ולחות לקציצות.
האצות הן אלו שמרכיבות לנו את הטעם הימי למתכון וזה בדיוק מה שחיפשנו. כמובן ששום דג לא קיפח חייו עבורינו 😉
במתכון כתוב “3 דפי נורי”, אבל אם מכינים ללא תוספת הרוטב (כקציצות יבשות בלבד), אפשר להשתמש גם ברק 2 דפים והטעם פחות “דגי”, יותר עדין, מושלם בעיניי, ומאווד טעים.
וכן, אפשר גם לאפות.
עם הרוטב הטעמים הימיים מתכהים ולכן מי שמכין את הרוטב (חובה לכין את הרוטב, כן?!?.), רצוי להוסיף עוד דף אצה ( דפים 3) על מנת לחזק את תחושת הטעם בקציצות.
אחרי שטרפנו, בערב דחפתי כמה קציצות לסנדוויץ’ עם טחינה וסלט קצוץ והתעלפתי שוב…
כמה חבל שנגמר, עכשיו נשאר רק להביט ולהתגעגע עד להכנה הבאה,
מחר אכין מפרום חצילים כך שיש למה לצפות… מה לעשות, ‘אני אוהבת אוכל’
(כך הצהרתי רישמית היום במטבחנו בעוד אני מנשנשת צ’יפס קייל עם שוקולד וקינמון), גם לזה יש מתכון שיעלה בקרוב. 🙂
אז זהו שפה, אצלי באנגליה, אין באמת עונות. הכל בליל מאוד מוזר של מזגי אויר שלא מצאו את דרכם בשבשבת ומגיחים באופן די אקראי מידי פעם,
כמו הגשם (מבול כן?!?..) של אתמול, או השמש חמסין של לפני שלושה ימים.
אז מגופיות עברתי היום לראשונה, חזרה לחולצות טרנינג ארוכות וחגגתי לכבוד השינוי (שבטח יחלוף מחר-מחרתיים) עם תבשיל קדירת ירקות שורש עם סייטן והרבה מאוד יין אדום,
סתם כי הייתי בקרייבינג מטורף ופתאום הבנתי שבעצם, אם אפשר למצוא את הירקות האלו, קצת בקושי אבל אפשר, בכל חודשי השנה, אז אין מצב שאני אוותר על הקדירה המושלמת הזאת רק כי יצא לה שם של תבשיל חורפי מובהק, נתתי לזה צ’אנס גם בקיץ, גם בחום, וכל כך נהנתי…
ואם אתם מאוהבי הסדר והאוכלים רק לפי העונה,
אז או שתדליקו מזגן על 16 מעלות ותשבו עם כובע גרב לאכול 😉 או שתשמרו לכם במועדפים!
ולשם אומנות הפיתוי, הצילומים צולמו ביום גשום ביותר, רגע של תיעוד וחוויה מונצחת של חודשיים (אפילו פחות) אחרונים שלנו במדינה הגשומה שכל כך התאהבנו בה בשנים האחרונות… פתאום לקראת הסוף אני מוצאת את עצמי מתעדת יותר ופתאום קצת פוחדת לשכוח את המבנים היפים, את הגוונים, והאמת שהכי מאוהבת שאפשר בסתיו, הכתום פה בכל מקום פשוט מרגש אותי. והיום לראשונה ראיתי את העלים נושרים, את הכביש מתכסה בניצני סתיו. היתכן שכל כך מוקדם??
אם היה לי פויקה אורגינל, בטח הייתי מכינה את כל העסק בתוכו, תמיד חלמתי על איזה פויקה גדול כזה ובישול איטי כמו שעושים במדורות, אבל עוד לא יצא לי לקנות, ובמקום זה כלי החרס תופסים את מקומו של הפוייקה באופן לא מבייש בכלל.
בעיקרון את התבשיל אפשר להכין לגמרי ללא הכמויות הרשומות, לגמרי עם שינויים בסוג הירקות, ולגמרי (אחרון)- לפי הטעם.
פשוט שהתעקשתי לשתף באופן מדוייק במה שהכנתי אנוכי ויצא… פשוט אלוהי.
תראו בעצמכם!
כן, אני יודעת, אבוקדו שובב שווה לזהב לאחרונה, אז נכון, הוא עולה תועפות אבל שווה להשקיע בו קינוח, כי אם כבר, אז כבר,
והקינוח קרם שוקולד הזה, זה בדיוק מה שאני מוכנה לפנק את עצמי בו, והרי כל כך קל להכין אותו…
אז תיק תק עירבבתי לנו קינוח ויצאנו לשבת קצת בגינה, להתפנק, עם אבוקדו כזה יקר, חייבים להרגיש כמו מינימום בני מלוכה…
היי חברה, אני ממש מתרגשת לפרסם את הפוסט הזה,
כל כך הרבה זמן תיכננתי להכין איזה משהו פשטידתי טוב, שממש ידמה לדבר המקורי, עם המרקם המבריק והמעט צמיגי מעל,
שאוכל לעבוד על עצמי ושאפילו אני לא אוכל להבדיל בין אחת כזאת עם ביצים לאחת כזאת טבעונית, וסוף סוף זה יצא.
בחרתי בהכנה בתבנית עם שקעי מאפינס מאיזשהו צילום שנתקלתי בו ברשת של משהו דומה עם בלילה אינסטנט וחשבתי לעצמי, אם הם יכולים, אז גם אני,
זה היה נראה כל כך טוב שלא ויתרתי, ישבתי וחשבתי, וכשהגעתי לזמן ההכנה, באמת שלא ידעתי למה לצפות,
לאחר כל צילום עדיין היה בי החשש שהכל יזרק ושאולי לא יצא לי מזה כלום, כל כך קיויתי והינה,
קיבלתי שבחים וה”קהל” בבית ביקש לא לשנות דבר מהמתכון הנוכחי כי הוא מושלם.
הכנתי בכמות יחסית קטנה (10 מיני מאפים) מאחר והיה בי חשש,
אך להבא כמובן שאכפיל ושווה כל ביס…
מאוד קל להכין אותם, אפשר לאלתר עם מה שיש בבית, אפשר לערבב פנימה שאריות של האוכל מאתמול וכבר לא בא לאכול,
ואפילו לשנות טעמי תיבלון, רק לשמור על הבסיס של המתכון אותו הדבר.
הנאה מובטחת ואחלה דרך לאכול ירקות מבושלים בכיף!
או קיי חברים, אחרי הרבה מאוד ניסיונות, אני ממש שמחה שחפרתי לכם במוח ובספרי הבישול הביתיים האישיים שלכם,
כי מצאתי את נטלי שנאור המקסימה שהמליצה לי על מתכון שמכינה אימה וחוות הדעת שלה הייתה מצויינת על הפחזניות הטבעוניות האלו,
כמובן שהחלטתי לנסות, ואמת, הופתעתי, בתור בצק/בלילה, זה לא היה נראה משהו, גם העדשים נורא השתלטו על כל העסק וחשבתי שהינה,
עוד נפילה בדרך, אבל יצאו פחזניות טעימות ועם מרקם מעט שונה מהמצופה אך מפנק מפנק מפנק…
אז תודה רבה לך נטלי, ותודה לכל מי שנתן עצה/המלצה/עזר לסיעור המוחות והרי התוצאות לפניכם…
ממממ… בורגר, מה אומר לכם. טעים, בריא, מעולה בטיגון וגם באפיה, יושב יפה על הלחמניה, משמח לבב בן זוג וילדה שאכלה 3 וחצי עוד לפני שמיצמצתי.
פייר- הצלחה, כי מבחינתי משהו שהילדה טורפת זה השיא.
לכל העסק הוספתי קצת מיונז טבעוני, עגבניה, בצל, חמוצים וממרח עגבניות מיובשות. מה עוד אפשר לבקש…?!…
אה כן, ושיהיה אפשר להקפיא גם כדי שנוכל לאכול מהן כל השבוע. אחלה, בוצע!
מהכמות הרשומה יצאו לי 9 בורגרים ממש גדולים ושמנמנים, אם מכינים קטנים יותר מין הסתם יצאו יותר.
ככול שהבורגרים יותר שמנים כך הפנים ישאר יותר רך ונימוח (יותר לטעמי), ככול שהם יותר שטוחים הם יוצאים יותר דחוסים ומוצקים.
לכמות גדולה יותר (מומלץ עבור ההקפאה), הכינו כפול, הפשירו וחממו לאחר ההקפאה. אפשר להקפיא לפני הטיגון/אפיה או אחרי.
ארוחת בוקר טבעונית וצבעונית במיוחד הייתה לנו הבוקר 🙂
יצאנו לגינה אני ואושן ועשינו מיני מסיבת חביתות/פנקייקים בגוונים שונים. ה-כל נטרף.
מילאתי חלק בטחינה, חלק בחומוס, וכמובן שאפשר למלא בגבינה טבעונית לבחירתכם או בכל ממרח מעלף אחר…
איזה כיף היההה…..
ממרח זריז, קליל וטעים להפליא, כבר מזמן שרציתי לנסות את הממרח שכל כך הרבה ראיתי ניסו בוריאציות שונות, אז קלטתי בעיקר את עיקר המרכיבים ונכנסתי להכין את הממרח לפי הרגש, הטעם, ואיך שמרגיש לי נכון.
ללא מתכון מכוון בחרתי בכמויות שנראו לי לטעם הדימיוני שלי, בדר”כ זה מצליח,
ועל פי התגובה של טרי שטעם את זה לראשונה, אין לי ספק שזה הולך לככב אצלנו עוד הרבה. לבקשתו! (טוב האמת שהוא ממש דרש, הוא טוען שבגלל הבלוג אני יותר מחדשת ומכינה דברים חדשים כל הזמן (שזה טוב) אבל מוותרת על הכנת מתכונים שהוא כל כך התאהב בהם), צודק. אז מעכשיו אני אשתדל לגוון יותר בין חדשים לקודמים 🙂
הוא לא באמת יודע מהו ממרח בטעם כבד או ממרח כבד כי טרי מעולם לא טעם או אהב כבד גם לפני הטבעונות, משהו בו לא זרם על המחשבה שזה מה שהוא אוכל, ניצני טבעונות אולי??!… וגיליתי את זה כששאלתי אותו “מה הטעם הזה מזכיר לך והוא לא ידע לענות”. אבל הוא מ-אוד אוהב את הממרח הזה, וגם אני. מאוד!
אז קדימה- ממרח קישואים טבעוני בטעם כבד יוצא לדרך…
ואם אפשר, תכפילו כמויות. שווה לשמור במקרר גם למחר. טעים חם או קר. אחרי הקירור טעם ה”כבד” מאוד מתחזק.
וכהרגלי בקודש (במטבח), השרתי “ים” חומוסים למשך הלילה ואתמול כבר בישלתי אותם וארזתי, מוכנים בשקיות קטנות במקפיא לכל ארוחה שתתחשק לי.
אבל מה מכינים עם כל כך הרבה צ’יקפיז..?!?.. אז הלכתי על מלא חומוס 🙂
חומוס רגיל, מעליו חומוס סלק, ומעליו תבשיל חומוסים עם סויה (טחון מן הצומח של טבעול) עם רוטב משגע.
את הרוטב קניתי מוכן, סטייל אפריקה כזה, הולך פה חזק באנגליה וממש ממש טעים,
קוראי מאנגליה בוודאי יהנו ממנו, אבל לקוראים בארץ אמליץ לבחור באיזה רוטב בנמצא,
תמיד אפשר לאלתר רוטב עם קצת רסק עגבניות, כמון ושלל תבלינים מעניינים וזה מאוד פשוט להכנה.
אושן מיד זיהתה את החומוס המעניין ואמרה “מי פינק חומוס” או בעברית צחה “אני רוצה חומוס ורוד”.
מה שאומר הצלחה עם הילדים גם.
הכמות הספיקה ל 3-4 צלחות יפות ומלוקקות.
הוקוס פוקוס- חביתה טבעונית מוצלחת! 🙂
אז אחרי ההכנה הנפשית הינה המתכון המשופר והמוגמר מבחינתי.
יוצא טעים ועם מרקם מעולה. הרבה יותר טוב מכל חביתת חומוס קיימת. 🙂
אחרי 7 ניסיונות שבהם ניסיתי מרכיבים שונים, זאת התוצאה הכי טובה שקיבלנו.
כמובן שהבלילה יכולה גם לשמש כבסיס מעולה לפשטידות, לחביתות עם תוספות ועשבי תיבול מסוגים שונים, ולכל מה שבדר”כ מצריך ביצה.
את הסלט המופלא הזה הכרתי לראשונה ממש רק לפני שבוע. נתקלתי בו בחנות שמכינה אותו טרי למכירה, הצבע סיקרן אז ניגשתי לראות, עוד לא יצא לי לטעום סלט סלסה עשוי ממנגו וגם לא הייתי בטוחה שאני אוהב, אבל הסקרנות הכריעה ולקחתי קופסא קטנה. כבר בדרך הוצאתי לחמניה עם זיתים ונישנשתי, ולהפתעתי הבאמת רבה, היה טעים.
הספקתי לקנות אותו שוב ואז כבר הבנתי שאין מנוס, למרות שעונת המנגו מתחילה רק חודש הבא בדיוק- הסלסה הזאת נכנסת לבלוג עכשיו! 🙂 (מקסימום תשמרו במועדפים).
אז נכון שסלסה ללא עגבניות זה נשמע לא קשור ועוד יש בה גם אננס (ממש חגיגת פירות) אבל אני מבטיחה להם הפתעה מיוחדת, טעם טרופי חריף ואחלה עם כל ארוחה כסלט בצד או אפילו כארוחה בפני עצמה, אני אישית מכינה גם גוואקמולי ואיזה ממרח שעועית טוב או חומוס טרי ועוסקת במלאכת הניגוב בתענוג גדול. ואם הכנתי את הסלט לא חריף, גם הקטנה אוהבת לאכול ממנו, ומה רע, יש בזה רק טוב.
למי שלא אוהב כוסברה, אפשר להכין גם בלי. אבל שווה מאוד לנסות עם.
ואל תתלהבו יותר מידי מההגשה בכוס המרטיני שלי, זה רק עבור הצילום, בתכלס שליכטה לתוך צלוחית ואני מסודרת 😉
אולהה….
היי כולם,
את המתכון המצויין הזה גיליתי לראשונה בדצמבר בביקורי האחרון בארץ על שולחן חברתי סיון,
הוזמנתי למפגש עם צוות Vegan Woman שהיה מצויין ומלא באוכל טוב, מה שלגמרי תפס את לשוני היה סלט הקייל,
עכשיו אני, לא הכי מתה על קייל.
או אולי יותר נכון לומר את זה בלשון עבר, כי היום ממש שיניתי את דעתי לגביו.
כניראה זו הדרך שבה טועמים ומכינים את המרכיב והיא פגעה בול.
המתכון עצמו מתורגם מהאתר המעולה- Healthy.Happy.Life
ומעבר לשינויים ממש קלים בכמויות ומעט בחומרים, ההבדל העיקרי הוא שבמתכון שלה היא מכינה מהם צ’יפסים ואני התאהבתי בהם ככה, כמו שהם, טריים, קריספיים, יאמיים…
לפעמים כל מה שצריך זה שילוב נעים של צבעים כדי להתאהב במנה, והפעם מחווה לדגל האיטלקי ולפסטה המעולה שלהם,
את הפסטה הזו מצאתי בשיטוטי בין מדפי האוכל החוצלארצי של חנויות האוכל באנגליה, תמיד יש שם משהו מעניין ומפתיע, בדר”כ גם במחיר גבוה יותר אבל לפעמים מתחשק להתפנק במשהו יפה לעין ולא רק טעים 🙂
אז מיד עלו בראשי שילובי הצבעים ובחרתי בעגבניות ופלפל כ-אדום, בטימין והאורגנו כ-ירוק, וכמובן הלבן הוא הקשיו האגוז המגניב הזה שפעם אפילו כאגוז לא אכלתי אותו והיום הוא מרכיב כל כך שימושי במטבחי.
פסטה ברוטב ללא בישול, ללא תוספת שמן, בקרם קשיו טבעוני בשלושה צבעים, איך לא נאהב?!… 🙂
נכון, נכון, זה גם ככה טבעוני, טוב אז אולי לא חידשתי במתכון וסחוג היה פה הרבה לפני שנולדתי, אבל כחצי תימניה לא להעלות לבלוג איזה סחוג טוב זה ממש חילול הקודש,
במיוחד שגם ככה יש כמעט תמיד סחוג טרי על השולחן בדרישתו של האנגלי שלי שגילה עולם מעבר לפיש אנד צ’יפס מאז שהכרנו 🙂
וככה סבתא שלי מכינה:
בעיקרון עם התבלינים אני מוסיפה קורט קטן, משהו כמו רבע כפית מכל תבלין, כמון אפשר לשים חצי כפית ויוצא מושלם.
אחד הדברים היותר ספונטניים שיצא לי להכין, אפילו הצילומים הם כאלה בשלוף ועל הדרך לפני הבליסה, אבל יצא כל כך מקסים שלא התאפקתי והייתי חייבת לצלם (אפילו שמאוחר לאללה עכשיו) ורק רציתי להתפרע על משהו מתוק עם הקרייבינג שלי…
האמת שזה התחיל בכלל מההתפנקויות שלי על טרי, נורא רציתי עוגת שוקולד טעימה ורציתי אותה עכשיו, אבל אין עוגה ולהכין אותה יקח קצת זמן, אז אם אין עוגת שוקולד, נאכל פנקייק עם שוקולד לא?!… ורגע, מי אמר שאי אפשר להכין פנקייק בצורת עוגה? אז מיד נכנסתי להתערב לטרי בפינקוק שלו (הוא שונא שאני איתו במטבח, אני תמיד מעירה לו על איך הוא עושה הכל לא נכון ו”למה הפנקייקים לא בצורה שווה”) 🙂 , וכשהוא סיים להכין אחד, אני מרחתי את השוקולד. והופ הינה עוגת שוקולד לא שיגרתית אך מהירה וטעימה בטירוף!
אי אפשר לעמוד בפני העוגת פנקייק שוקולד הזאת! פשוט אי!
איזה כיף ומרגש זה כשמוצאים את הטעם המוכר והמושלם שאהבנו אה…?!
וכך קרה עם ממרח הנוטלה הטבעוני שרץ לו ברשת באנגלית בכל מיני ורסיות מעניינות, ממש מזמן שמרתי לינק לטו-קוק לינס שלי וחיכיתי לרגע שיצא לי להכין אותו כבר והיום זה הגיע,
סתם כי היה לי יום מתוק ורציתי להתפנק בו 🙂
ולפנק גם אתכם…
בנוטלה המקורי משתמשים בשמן דקלים וזה נו נו נו לטבעונים אז החלפתי לשמן הקנולה ואז לשמן הענבים כי הוא הכי פחות מזיק מהשניים, למרות שלפני יומיים קראתי מאמר מעניין על מחקר חדש שאומר ששמן קנולה בעצם די בריא ולא כמו שחשבו בעבר, אם אמצא אותו אשתף כאן.
בכל מקרה מבחינתי ועם כל הכבוד ויש כבוד לשוקולד השחר, הגיע חבר חדש לשכונה והוא בצנצנת מתוקה ששם אותו בכיס הקטן שלו.
אז בואו נתחיל:
כבר הרבה מאוד זמן מדגדגת לי המחשבה על דבש טבעוני ולא יצא לי לסדר את הראש ולהביא את עצמי להכין עד היום.
אפילו שמרתי במועדפים כמה לינקים רלוונטים וחיכיתי ליום כזה רגוע שאקום עם החשק לדבש לעצמי את החיים, שמתי נר בריח וניל ודילגתי למטבח. טוב לא באמת דילגתי אבל בלב כן.
את הדבר הטבעוני הטעים הזה אפשר להכין מכל כך הרבה אופציות, אני תמיד קראתי לו דבש פירות ובבלוג יש עליו עוד מס’ המלצות, הדבש שיש לי, הקנוי, עשוי מתפוחים ואגסים עם סוכר ומים, והוא מדהים. אז למה שלא נכין גם אנחנו?
Read more →
שנים, שנים שאני מנסה לחבב את השקשוקה על טרי בן זוגי ללא הצלחה, ואני תותחית בשקשוקות, לא אהב בתקופה שאכלנו עם ביצים לפני הטבעונות ולא אחריה ,הוא פשוט לא היה מוכן לגעת בה, משום מה לא התחברה אליו השקשוקה המדהימה שלי, גם לא של אף אחד אחר, ניסיתי, כי אני מטורפת על זה, אני פשוט מתה על שקשוקה, אחרי המעבר לטבעונות ממש נעצבתי על המחשבה שזה כניראה עוד מאכל שירד מהתפריט, עד שקלטתי שבעצם, לא צריך ביצים כדי להנות מהשקשוקה, זה בכלל הפוך, לא הביצים עשו את המאכל, אלא הרוטב. דינג… (זה הצליל שנשמע אצלי בראש כשאני מבינה משהו חדש, קצת כמו הדינג של המיקרו), ובכלל, עם המלח השחור (קאלה נמק) ההודי, זה ממש מקבל טעם זהה, למלח יש טעם מאוד ביצתי וכשניסיתי את השקשוקה עם תחליפים כמו טופו, הופתעתי לטובה, תכלס, מבחינתי רק הרוטב גם הולך, לנגב עם לחם ואני מבסוטית. אבל טרי לא היה.
עד עכשיו,
החלטתי ברגע אחד להוסיף לשקשוקת טופו שלי טעמים נוספים, וכך נולד לו המתכון הזה.
טרי, מעולף עליו, אפילו הוא לא מאמין שהוא אוהב שקשוקה, והבית כולו מרוצה ושמח 🙂
אז עכשיו גם לכם מגיע…
זהירות, פוסט זה מכיל צבעים עזים במיוחד 🙂
התענוג שבימים המדהימים שהגיעו אלינו עושים לי חשק להתפנק בכל יום עם אוכל טוב, ובחוץ, אז בכל יום פורסת את השטיחון הצבעוני שלי ויושבת לעבודות יצירה, קריאת ספר, כתיבת רעיונות וזלילת עוגות בגינה הפרטית שלי 🙂
עוגת הגזר הזו, במקור הייתה אצלי מאפינס גזר, אבל לא נתקנטן על הצורה, היא יפה כמו שהיא, עגולה ושמנמנה, עמוסה בגזר וטעימה במיוחד, ההכנה קלה והאכילה, כולם ילקקו אצבעות…
אני יודעת שכבר שבוע לא העלתי שום פוסט, ממש חרגתי מהרגלי, אז זהו שזה לא שהפסקתי לאכול :), פשוט העבודה גבתה ממני את כל הזמן ואכלתי הרבה טייק אווי (נו נו נו נטלי), אבל מה, ביציאה אחת אקראית לקניות מצאתי איזשהו ממרח מעניין שממש התלהבתי ממנו, וכל מה שיכולתי לעשות זה לנסות לנחש את המרכיבים שבו וליצור אחד כזה שירגש אותי בדיוק אם לא יותר מאותו ממרח שכל כך אהבתי. ידעתי רק שיש בו שעועית לבנה מסוג כלשהו וזיתים. אז הפעלנו אני וטרי את גלגלי השיניים במוח והתחלנו לנחש טעמים. Read more →
אוי כן, אני כזאת גירלי גירל, אני יודעת, אני חייבת לשים פרחים בכל דבר, כמעט, אבל מה לעשות, זאת אני, כך מעוצב הבית שלי, ואם זה מתאפשר, גם האוכל…
וביננו, זה לא פשוט מטריףףףף?!?…
אז איך עושים קרח ושהמים יצאו שקופים ולא עכורים ולבנבנים,
פשוט מאוד, מרתיחים את המים קודם, מקררים היטב,
מערבבים עם מעט מיץ לימון, מס’ טיפות זה מספיק, רק למעט טעם וריח, מכניסים פנימה את הפרחים באופן שהעטרה תהיה כלפי מעלה (תלוי אם הם צפים לכם או לא), רצוי בגודל שיתאים לגודל השקעים בתבנית וממלאים במים…
פשוט, חגיגי, מהמם!
מ א ו ה ב ת!
חוגגים שנה ורודה…
וואו, היום בדיוק, ה-22 למאי, לפני שנה, העלתי את הפוסט הראשון שלי לבלוג.
היו אלו מאפינס בטעם בננה.
אז, עוד אף אחד לא היה כאן, אף אחד עוד לא ידע שהולך להוולד לי בלוג חדש, ואפילו אני עדיין לא הייתי בטוחה בדרך, מאז הפוסט הראשון עברו שלושה חודשים עד לפוסט השני שלי, כניראה שהיה לי הרבה על מה לחשוב בין ולבין, היו המון מכשולים בדרך, בעיקר טכניים אבל היה כיוון.
אנשים טובים נחלצו לעזרתי, חברים כמו פינטו שנתן לי מקום חמים באיחסון שלו, והמון תמיכה טכנית עד שעמדתי על הרגליים,
אריק המוכשר שמסדר לי את העיניינים בכל פעם שצריך, פשוט כי הוא יכול ויש בו המון נתינה,
אישי היקר שבכל עיניין שלא מסתדר מיד בודק איך Read more →
היום השמש קצת שיחקה איתי מחבואים, באה והלכה, וכשהרגשתי קצת שכבר הפך קריר, מיד הוצאתי סיר למרק, בשבילי זה רק תירוץ…
נתקלתי בתמונה מעניינת של מרק ברוקולי מוקרם והיא גרמה לי לחשוב קצת על סידן וכמה שהוא חשוב אז שלחתי את טרי להביא לי ברוקולי, ומיד התחלתי במלאכת הניקוי, לא לשכוח לחפש חברים קטנים בין כל הפרחים הקטנטנים של הברוקולי, וכשהברוקולי נקי ומוכן, מתחילים.
אני אקפוץ ישר לסוף ואגלה לכם שהמרק יצא מופלא, ממש ממש אבל ממש טעים, מרק הברוקולי המוקרם הכי טעים שטעמתי… והוא מאוד קל להכנה, אחלה דרך להתאהב שוב בירקות שלא כולם מתחברים אליהם. אושן אכלה 2 צלחות שלמות, קצת שיחקנו משחקים אבל היי, האוכל נגמר ומבחינתי זאת הצלחה! 🙂
מתכון לאותה הגבינה צהובה הטבעונית, רק עם עשבי תיבול וטבסקו לפיקנטיות.
כתבתי את המתכון עם משקלים מדוייקים, למרות שלדעתי אפשר לסטות מהמשקלים וזה עדיין יצא טוב אם עושים את זה נכון כי למשל יותר שמרי בירה זה גם אחלה, וכל החומרים שנועדו עבור הטעם זה הכל נתון לשיקול אישי…
בהמשך אכין אותה עם עוד שינויים כי יש לי עוד כמה רעיונות לשיפור הצמיגיות שלה. כל זאת ועוד, בתוכניתינו הבאה, במעבדה של נטלי… 🙂
ואז שלחה לי חברה מתכון מצחיקול לגבינה צהובה טבעונית, סרטון שאותו אשתף בהמשך,
ומפה לשם התגלגלתי מצחוק, ולסרטונים אחרים שהופיעו אחריו, מצאתי שהמון אנשים מכינים גבינה טבעונית אבל בצורות שונות, מה שכן, הבסיס תמיד נשאר דומה, בערך.
אז עשיתי עירבובייציה קלה, דברים שלא נראו לי הגיוניים בכמויות, שיניתי.
טעמים שלא זרמו לי, גם.
אומנם אלו שינויים קטנים אבל משמעותיים לתוצר הסופי והופ, יש גבינה צהובה :).
אז ככה, היא מעולה לגרד, מה שמאודדדד נוח לגרד על פיצה טבעונית וכל מיני מאפים שאי אפשר למרוח עליהם, שזה הללויה, הללויה.
היא טעימה, שברור, איך אפשר בלי טעימה…
היא קלה להכנה, יותר מידי קלה לעובדה שרק עכשיו הכנתי כזה דבר לראשונה, פליק לעצמי על היד.
היא לא נמתחת, אני יודעת שכולם מחפשים את הנמתחת, אז היא לא ממש בכל אופן, היא כן צמיגית,
כשהיא מתקררת,
נניח אם הכנתם טוסט (כמוני) והטוסט התקרר,
אז הגבינה תחזור למצב צמיגי,
בחימום היא גבינה יותר רכה וקרמית ונעימה מאוד.
בעיניי היא מושלמת!
מה שכן, יש לי בראש כבר תוכנית פעולה ליצירת הצמיגיות המושלמת בגבינה, זה יגיע בהכנה הבאה שלי, (כן המטבח שלי מרגיש כמו מעבדת ניסויים בצומח…).
היה לי אחלה טוסט עם ממרח עגבניות מיובשות הבוקר ובבית כבר נשמעו ליחשושים שביקשו שאכין אותה גם עם צ’ילי חריף… זה בהכנה הבאה.
בצילומים זאת רק חצי מהכמות שיצאה מכמות המרכיבים שארשום, ומי שמחפש אגר אגר (אני פשוט צופה מתקפת שאלות על זה…) יכול לקרוא בגוגל על איך שזה תחליף לג’לטין טבעוני, ואפשר לקנות בחנויות טבע.
במידה ולא מצאתם, תזמינו כמוני, מהאינטרנט,
או בקשו מחברים מאיזורים אחרים שיעשו איזה ג’סטה לטבעוני וישלחו לו אגר אגר , כי טבעוני עם גבינה צהובה על הפיצה, זה טבעוני שמח יותר 🙂
עכשיו מי הראשון שרץ להכין פיצה עם הגבינה הזאת ומפרגן לי איזה סלייס?
🙂
הכנתם לכם גבינת פטה שקדים מעולה לחג השבועות וחוץ מלמרוח על הלחם אתם לא בטוחים מה עוד לעשות איתה? מעולה. כי הטארט הזה הוא בדיוק מה שאתם מחפשים :),
מתכון מאוד קל, מעט מרכיבים ומינימום מאמץ אבל עם מלוא הטעם, נרשמה הצלחה והטארטים חוסלו עוד לפני שהספקתי לומר להם להגיד ‘צ’יזזזז’ כמו שצריך…
סתם, כולם ישבו יפה וחיכו עד שאסיים לצלם כי בלי תמונה אין ארוחת ערב בבית שלנו 🙂
מסתבכים עם ההתססה, לא זורם לכם עם החיידקים הפרוביוטים?
ממש לא חובה, אפשר להכין יוגורט מותסס בקלות מקשיו ולימון טרי.
את המתכון הזה גיליתי מתוך ניסיונותי להכנת גבינות שונות והוא סוג של שלב אחד באמצע הדרך להיות גבינות אחרות,
אבל מעולה בפני עצמו, ומסתבר שרבים כבר ניסו אותו קודם, אז עכשיו הגיע הזמן לשתף בו…
מתכון לחג השבועות על טהרת הזיתים, הגבינה והחיטה…
הימים שטופי השמש המשמחים שבאו עלינו לטובה לאחרונה מוציאים ממני הרבה יצירתיות במטבח, על אף הצורך העז לצאת ולהתחרדן בשמש אני מפנה זמן להוציא את האנרגיה החיובית הזאת במטבח, ואחר כך יוצאת לספוג עוד קצת מהחום שכל כך היה חסר לנו בתקופה האחרונה,
הפעם הכנתי לנו לצהריים
מתכון זריז וקליל להכנה ממש ספונטנית ומיידית,
צ’יזרול טעימים במיוחד עם גבינת הפטה שקדים שכולם כבר מכירים, כמובן שאפשר לקרוא לזה גם בורקס גביניות, ואם יצא לכם להכין אותה קודם אז אתם כבר מקצוענים לגמרי והפעם זאת רק חצי מהעבודה אפילו, הפעם נכין את הגבינה רק עד לשלב שלאחר הטחינה במעבד מזון וזהו, היא כבר מוכנה לשימוש, מאחר ונשתמש בקצת פחות מהמים הפעם אז היא תצא סמיכה ומושלמת לשימוש כמעט מיידי.
והחלק הכי משמח בסיפור הוא שנשארו עוד כמה חתיכות למחר בבוקר… יאייי…