כבר הרבה מאוד זמן מדגדגת לי המחשבה על דבש טבעוני ולא יצא לי לסדר את הראש ולהביא את עצמי להכין עד היום.
אפילו שמרתי במועדפים כמה לינקים רלוונטים וחיכיתי ליום כזה רגוע שאקום עם החשק לדבש לעצמי את החיים, שמתי נר בריח וניל ודילגתי למטבח. טוב לא באמת דילגתי אבל בלב כן.
את הדבר הטבעוני הטעים הזה אפשר להכין מכל כך הרבה אופציות, אני תמיד קראתי לו דבש פירות ובבלוג יש עליו עוד מס’ המלצות, הדבש שיש לי, הקנוי, עשוי מתפוחים ואגסים עם סוכר ומים, והוא מדהים. אז למה שלא נכין גם אנחנו?

ואז נתקלתי בלינק עם דבש המכיל פרחים בעיקר ומשם ריח הדבש, אחלה רעיון, חיפשתי ומצאתי שהרבה כבר עשו את זה קודם והיו עליו המלצות רק שלא היה לי חשק לצאת לקטיף והמחשבה על כל החרקים הקטנים ביאסה אותי קצת. (מתישהו אני אכין גם את זה, רק לא היום),
אז האופציה שהכי קסמה לי הייתה הדבש ענבים, או כמו שקוראים לזה בערבית, הדיבס.

ההכנה די קלילה, והתלבטתי אם לקרוא לזה דבש או ריבה, אבל אני מניחה ששתי האופציות מתאימות כאן והטעם מקסים.
לשידרוג העיניין חיפשתי מה עוד אוכל להוסיף, היו לי פרחים יבשים בריחות שונים ובסוף הלכתי על תיון, פשוט כי נדמה לי שאת זה הכי קל להשיג והכי קל להכין איתו, התיון שלי היום היה קמומיל, אבל למאלתרים שביננו אני ממליצה להתנסות בטעמים שונים בנוסף כמו למשל שילוב של פרחי ורדים מיובשים או סוג אחר של פרח אכיל ושילוב של פרי אחר אפילו.
הלכתי על כמות קטנה יחסית בתור התחלה, ויצא מעולה, אז ההמלצה הבאה שלי היא לקנות 3 קילו ענבים במקום קילו אחד ולשמור בכלי מעוקר (להרתיח במים רותחים לפחות 5 דקות לחיטוי) והדבש ישמר לחודשים בכיף.

shall we?!

יאללה, אז מה צריך-

1 קילו ענבים (השתמשתי ב-2 צבעים, שימוש בצבע הירוק יניב תוצאה זהה לדבש דבורים, שלי יצא על גוון ורוד בגלל השימוש בצבע ירוק וסגול יחד)
כף לימון
2 תיוני קמומיל
4 כפות סוכר (אפשר גם ללא סוכר בכלל)

ההכנה-

את הענבים לשטוף היטב ולרסק, אני השתמשתי במסחטת מיץ והעברתי את התכולה מהכלי של העודפי פרי שלוש פעמים עד שהכל ממש נסחט והוצאתי כמה שיותר נוזלים מהענבים.
לאחר מכן העברתי למסננת קטנה וגם בתוכה סחטתי ולחצתי חזק את השאריות ענבים עד שכל מה שנשאר הייתה כמות של בערך 2 חופנים של שארית. אותה נישנשתי וכשהיה לי די, זרקתי.
את כל המיץ שיצא, בערך כ-3 כוסות, (קצת היה לי קשה למדוד באמצע התהליך אבל בערך), העברתי לכלי רוטב קטן להרתחה ביחד עם התיונים, אגב את הכלי עצמו גם הרתחתי עם מעט מים כדי להסיר שאריות שלפעמים נשארות מאיזה רוטב עקשן וממש לא היה בא לי דבש בניחוח רוטב פסטה. אז איפה היינו, כן, אמרנו כשהכלי נקי היטב העברתי את המיץ לתוכו עם התיונים והרתחתי רתיחה טובה, ברתיחה הראשונית יצופו כל השאריות “ליכלוך” מהמיץ (נראה כמו קצף), את החיפוי הזה פשוט נוריד עם כף או מצקת ונזרוק, הדבש שלנו יהפוך ליותר נקי וצלול לאחר מכן. לאחר כ-5 דקות הוצאתי את התיונים.
המשכתי להרתיח למשך כ-חצי שעה על אש בינונית, כל הזמן להשגיח שלא מצטמצם מהר מידי ושלא מתחיל להשרף, לאחר שהמיץ מאבד מנוזליו ונשארת בערך חמישית מהכמות (כן זה די מעט יחסית), נוסיף את שאר המרכיבים ונערבב היטב, בישלתי בעירבוב איטי לעוד 10 דקות עד שהרגיש לי סמיך מספיק (אגב זה מרגיש די דליל יחסית בכל מקרה) ורק אחרי הקירור הדבש באמת מסמיך אז אפשר להוציא כף החוצה, לקרר אותה ולראות אם הדבש סמיך מספיק, או לחילופין אם אחרי הקירור לא מסמיך מספיק, להרתיח שוב ולהמשיך לצמצם את הדבש עד לסמיכות הרצויה.

הערה קטנה, את הדיבס אפשר להכין גם ללא שום תוספת, רק מהענבים עצמן באותה שיטת הכנה.
אשמח לשמוע המלצות, חוויות ודעות נוספות לשיפור.

צבעוני זה הכי קול

השאריות מההתעללות שעשיתי להם

לאחר הרתיחה הראשונית עם מעט מהקצף (חלק כבר הסרתי בצילום)