מי אמר שפשטידה לא יכולה להיות פסטה או שפסטה לא יודעת להיות פשטידה…

במתכון הזה השניים חוברים יחד למאפה מהמם בניחוח איטלקי שתצאו ממנו מאוד שמחים 🙂

מכירים את הפסטה הדקה הזאת שבאה בצורת תלתלים מגולגלים… אז זה זה,
השתמשתי כאן ב-6 תלתלים כאלו. מי שממש מתקשה להבין על איזה פסטה מדובר, אני אצרף תמונה, בבקשה.

קוראים לה ורמיצ’לי, WERMICHELLI.
אותם בישלתי במים רותחים עם מעט מלח ושמן עד לריכוך, סיננתי והשארתי בצד. בנתיים.
הבצק הוא בצק קנוי, שלמרבה ההפתעה, היה טוב יותר ממה שציפיתי או הכרתי בעבר… כניראה צריך למצוא את הבצק הנכון, והוא יצא טעים ופריך במיוחד.
הכמות של הבצק היא בערך 500 גרם עם מלא שאריות שקיווצצתי למראה פרוע וחופשי בקווצות.

אז מה עוד צריך-
חופן גדול ויפה של בזיליקום, לא להתקמצן, לפנק חופשי.
כוס של רוטב לפסטה, שזה בעצם רסק עגבניות מוכן עם תבלינים ושום כתוש,
3 שיני שום קצוצות,
בצל בינוני קצוץ,
חצי גמבה אדומה,
חופן זיתים, אני השתמשתי בזיתים חריפים עם אריסה,
2 עגבניות בינוניות שרוקנתי להם את הגרעינים כדי שלא יהיה רטוב מידי,
4 כפות שמן זית,
כפית פתיתי צ’ילי לחריפות,

כף קורנפלור,
כך קמח חומוס, אפשר גם קמח רגיל או כל קמח אחר..
עגבניות שרי לקישוט מעל,
ואם יש בנמצא אז גם כף אורגנו יבש, ומעט גבינת קשיו או טופו יפני או כל סוג טבעוני אחר לגירוד מעל.

את הבצל והשום טיגנתי מעט עד לשקיפות, הוספתי את הגמבה ועוד 3 דקות בהקפצה ועירבוב,
בקערה גדולה העברתי את המטוגנים ואת הפסטה יחד עם הרסק ועירבבתי יחד עם הקורנפלור והקמח יחד, העירבוב הוא די אגרסיבי, לא ממש מכות, רק מעיכות כאלה כדי לוודא שהכל מעורבב ושהפסטה קצת נמעכת יחד עם הכל.
אופציונלי להוסיף גבינה טבעונית מעל.

לרדד את הבצק ולהעביר לתבנית (22 סמ” קוטר על 5 וחצי גובה) אפשר להסתדר גם עם גדלים שונים בעיקרון,
לרפד את התבנית בבצק ולשפוך את התערובת המוכנה פנימה,
הישר לתנור שחומם מראש, כרגיל, 180 מעלות, עד שמשחים ונראה מוכן, לי לקח בערך חצי שעה, לא מתחייבת על הזמנים, כל תנור מבשל אחרת.
מה שאני כן מתחייבת עליו, זה שכולם בבית יהנו, כולל הילדים.
לא נשאר פירור!
🙂