אני נורא אוהבת את ההפתעות של זיו, הוא יודע לבשל, ולמרות כל התלונות בסוף יוצא לו… אז מה אכפת לי, שיתלונן.
רק ככה לומדים… נכון?

🙂
ללקק את האצבעות…

תודה רבה על התענוג!

מצרכים:

6-8 תפו”א בינוניים
2 בטטות
קופסה של עלי תרד טריים – כתוב “כ-250 גרם”
2-3 כוסות קמח

בניוקי רגיל נהוג לבשל את תפוחי האדמה בתנור כדי שיהיו יבשים לגמרי מנוזלים,

אבל במתכון הטבעוני שלנו מכיוון שלא משתמשים בביצים, אנחנו נצטרך קצת יותר

נוזלים, אבל אין צורך להוסיף במיוחד, אז פשוט נבשל את תפוחי האדמה והבטטות

(עדיף בנפרד) עם קליפתם בסיר עם מים וקצת מלח, עד שיהיו רכים מאוד.

בזמן שהם מתבשלים אפשר לעבור לטפל בתרד

את התרד יש לחלוט ממש קצת, מרתיחים מים בסיר, מוסיפים מלח, מורידים מהאש וחולטים

את התרד דקה או שתיים. מסננים וסוחטים את התרד מכל הנוזלים. זה מה שנשאר מה “כ-250 גרם”:

עכשיו ככה כמו שהוא מעוך, קוצצים אותו עד כדי מחית, העצלנים יכולים להשתמש בכל מיני אמצעים מכניים/חשמליים, אני פשוט נהנה מהקיצוץ הידני בסכין

ובחזרה לשאר ירקות, כשהם מוכנים, יש לסנן ולקרר מתחת לברז מים קרים, אבל לא לגמרי, אלא רק לא יהיו יותר מדי חמים ושנוכל להתעסק איתם. מקלפים ביד ומועכים. גם את זה אפשר לעשות במעבד מזון אם רוצים

החלוקה צריכה להיות 2 תפוחי אדמה לכל “צבע”
שניים לערבב עם התרד, שניים לערבב עם הבטטה ואת השאר לבד

לכל אחת מהתערובות יש להוסיף בערך, עם דגש על ה”בערך” כוס, כוס וחצי של קמח
המחית שמתקבלת צריכה להיות מספיק יבשה בשביל שיהיה לה גוף אבל אסור שיהיה בה יותר מדי קמח, אחרת הניוקי ייצא צמיגי וכבד, ואנחנו רוצים אותם נימוחים.

עכשיו סקירה קטנה של מה שניסיתי לעשות, בהשראת מה שאמא שלי היתה עושה תמיד בקלות רבה ובלי יותר מדי עניינים.
מרדדים “נחשים” של בצק, וחותכים פיסות קטנות, מפזרים על מגש, מרתיחים במים וזהו.

נראה יפה, אה? אז עכשיו עזבו את הרומנטיקה, זה סיוט מתמשך, עבודת פרך!
מסתבר שזה לא כזה פשוט להיות כמו אמא!
מכיוון שגם ככה הבצק יצא לי די רך, אחרי הרבה התעסקות ותוצאות מועטות, כפי שאתם רואים, עברתי לתוכנית ב’. פשוט דחפתי את הבצק לשרוול זילוף (חבל שאת זה כבר לא היה לי כוח לצלם בשעת ערב מאוחרת!) ומעל סיר עם מים רותחים עם מלח, פשוט עמדתי עם המזלף מלא בצק, יוצק נקניק וכל שנייה גוזר פיסה ממנו עם מספריים, ככה אחד אחד נופלים במים, מדי פעם עושים הפסקה, מערבבים קצת, ומוציאים את אלה שמתחילים לצוף, מה שצף סימן שזה מוכן, מעבירים למסננת וממשיכים במלאכה.
כל הסיפור הזה עם כל הכמות של הבצקים לקח לי רק איזה חצי שעה לסיים הכל.

את הניוקי אחרי הסינון יש להעביר לכלי ולפזר מעל מעט שמן כדי שלא יידבקו, עד להגשה.

אפשר להגיש אותו עם פסטו זיתים של נטלי , למרות שזה לא ממש נראה מגרה בתמונה, זה טעים בטירוף!

שימו לב לצורות המוזרות שיצאו לי!

אפשר גם עם רוטב פוטנסקה או סתם רוטב עגבניות קליל ופשוט כמו זה

הפעם אפשר לראות שהצורה של חלק מהם כבר יותר נורמלית…

בתיאבון!!