למי שעוד לא עודכן, אתמול נתקלתי במתכון המסקרן של חברינו ישי וקנין שהעיר את מתכונו של אמנון יונש מהמסמכים בקבוצות המתכונים בפייסבוק,
עשה לי חשק לנסות (אל אף שביננו, באנגליה המבחר די נוח אבל מאוד כיף להתגאות במשהו שיצרת בעצמך), ונכנסתי לעבודה, לא היה קשה, אפילו נורא פשוט למען האמת,
אבל הבד גבינה שלי לא היה צפוף מספיק ובמקום גבינה יצא לי משהו יוגורטי או קרמי אפשר לומר, מאוד טעים ונוח לעבודה, אז השבוע אתמקד בלסיים את הכמות הגדולה שיצאה לי
והינה המתכון הראשון שלנו….

רוטב לפסטה זה הכי קלאסי, קל הכנה, יותר מקל, ממש פשוט, ללא בישול הרוטב אפילו, מה יכול להיות יותר קל מזה…

המרכיבים לפי העין (יסלחו לי המדקדקים זה ממש היה עיניין אילתורי ויצא טוב מכדי לא לשתף)-

כמה כפות מהקרם
חופן זיתים מתובלים באריסה קצוצים (גם ירוקים וגם שחורים)
שן גדולה שום כתוש
כף פסטו
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
בצל סגול אחד
מעט שמן (אני משתמשת בשמן ענבים מבחינה בריאותית) לטיגון

פסטה צ’ילי (פשוט ככה היא נקנת) מעט אדמדמה ועם חריפות עדינה

בקיצור ולעיניין-

את הפסטה מבשלים במים חמים עם מעט מלח עד שהיא מוכנה, רכה אך עדיין נגיסה ולא יותר מידי רכה ו”מושית”,
את הקרם לערבב עם הזיתים הקצוצים, הפסטו, שן השום המלח והפלפל (תטעמו לאחר העירבוב עם הזיתים מאחר והם מלוחים בעצמם),
את הבצל לחתוך לטבעות מאוד דקות ולטגן בממש מעט שמן עד להזהבה ולהרכיב את המנה.

את הפסטה לערבב עם הרוטב המוכן ואת הבצל להגיש מעל, לא לוותר עליו, הוא ממש מוסיף המון…

בתיאבון יקירים 🙂

אוירוןןןןן

ואם פיספסתם את ההתרגשות הגבינתית בקבוצות הרי ההכלאה בין המתכונים של אמנון וישי-

אמנון –

מרכיבים-

2 ליטר חלב סויה
2 לימונים
כמעט כוס מים רותחים

ההכנה-

מחממים את חלב הסויה בסיר רחב, עד סף רתיחה
ומכבים את האש.
בינתיים מערבבים את מיץ הלימון עם
המים הרותחים.
בוחשים בתנועה סיבובית את חלב הסויה
ומוסיפים בהדרגה כשליש ממיץ הלימון המהול לתוך חלב
הסויה המסתובב.
ממתינים שחלב הסויה יפסיק להסתובב
ומפזרים מלמעלה בעזרת כף עוד כשליש מהמיץ.
מכסים
לחמש דקות, פותחים ומפזרים בכף את שארית מיץ
הלימון.
מכסים שוב ל 15 דקות.
עכשיו חלבוני חלב הסויה
צריכים להיות מגובנים לפירורי גבינה בתוך מי גבינה
צהבהבים שקופים.
פורסים בד גבינה (או סתם חיתול בד או ציפית לכרית) מעל מסננת גדולה, המונחת על סיר.
מרטיבים את הבד במעט ממי הגבינה וממשיכים לצקת
למסננת עם הבד את מי הגבינה עם פירורי הגבינה.
אוספים את קצוות הבד, סוחטים מעט ומכסים איתם את הגבינה.

ועכשיו ההמשך של ישי –

מסננים כמה דקות את הגבינה, בלי משקל עליה, עד שכשמערבבים קצת בתוך החיתול עם מזלג זה כבר גבינתי, רך עדיין אבל לא לתת לזה להתקשות יותר מדי, כי זה מתחיל להתגבש למשהו טופואי לאט לאט ונהיה גרגרי מעט. אבל שלא ישארו יותר מדי מים גם.
מעבירים את הגבינה לכלי לבלינדור ומוסיפים שן שום אחת וחצי כפית מלח. ועכשיו חשוב מאוד לבלנדר בעוצמה הכי גבוהה עד שזה נהיה קטיפתי ולא גרגרי. הראשונות שהכנתי יצאו מעט מחוספסות, לא רע, אבל כשבלינדרתי רציני זה נהיה אדיר. מוסיפים זיתים קצוצים לקוביות קטנות (אני הוספתי לכמות הזאת חצי שימורי זיתים מגולענים קצוצים) ומערבבים עם כף. למקרר ללילה!

ואני אשתף בצילומים האישיים שלי של מה שיצא לי מהתהליך,
מרגע החימום עד לרגע שזה עבר לבלנדר (אין תמונה שלי “מבלנדרת” אבל האחרונה זה התוצר הסופי, לאחר לילה של קירור, ואפילו עם מספר זיתים וקצת שום ומלח שכבר עירבבתי בפנים)-