וכך גיליתי איך לאפות פיתות…

בעקבות תיסכולי לאחרונה מחוסר המצאות הפיתה במדינת הבריטים, הגעתי למסקנה ש- אם אין לחם נאכל פיתות.
וגם ש-אם אין אני לי מי לי.
חפרתי ונברתי, אני מודה לא איחר להגיע הפוסט הנהדר של-
לינק

אוף אני לא כל כך מתמצאת בתפוז ולא מוצאת של מי הפוסט הזה וחבל, נורא רציתי לפרגן אישית אם מישהו יכול לעזור אני אשמח. 🙂

infinityforcook- המקסימום שגיליתי הוא שזה שייך לאנונימי בשם

בכל אופן, הבלוג שלו מציג המון סוגי מאפים שונים וכבר מהתמונות והתגובות הרבות אפשר להבין שממש מדובר שמישהו שיודע על מה הוא אופה.

ואני, אמש חלמתי נורא על פיתה עם שוקולד… זוכרים?!?..
הוצאתי קצת תיסכול בפייסבוק, אך ניקמתי המתוקה לא איחרה לבוא… מואהא אה אה אה…

ואני אומרת, אם זה מריח כמו פיתה, מתנפח כמו פיתה, ויש לו חריץ- זה פיתה.

יצאתי למשימה, לראשונה אם מותר לי לציין, והאמת שהשד לא היה כזה שמן,
המרכיבים בסיסיים לחלוטין וגם אופן ההכנה.
אז על כל הרוח?!?..

ואיך לעזזל ביזבזתי 4 וחצי שנים ללא זה????

טרי אומנם לא בבית (באימונים של שבועיים וחצי), הוא יראה את התמונות ולא יחבב אותי לגמרי,
אבל אני בטוחה שהוא יתמוגג מהמחשבה שזה עוד יחכה לו לכשיחזור, ושחוץ מזה ,
עכשיו אחרי פיצוח הסוד, ברוווור שזה הולך לככב אצלנו.
כאילו הכי ברווור שיש!

אז מה עושים באופן הכי קליל ומדוייק על פי מתכונו של אינפיניטי ומי שרוצה יכול לגשת בלינק ולקרוא את הכל משם-

איך אופים פיתות?

למי שיש אבן אפייה, מעלים אותה לאמצע התנור ומדליקים את הגריל העליון בלבד. יש לעשות זאת
כשעה לפחות לפני האפייה. למי שאין אבן אפייה משתמשים בתבנית אפייה הפוכה באותם תנאים.
אם התנור חומם מספיק זמן לפני אין טעם להיות לחוצים בפתיחת התנור מאיבוד החום, זוהי אפייה
מהירה מאוד עם שימוש בגריל עליון. כמו-כן עדיף לאפות פיתה אחת אחרי השניה ורק כשתפסתם
את העיקרון לאפות שתיים-שתיים. מרדדים מעט, ומניחים על האבן או התבנית ההפוכה. אפשר לעשות
זאת עם היד או להשתמש בכל כלי שטוח היטב ונוח לאחיזה שאפשר להחליק ממנו את הפיתה המרודדת
בבטיחות ובנוחות על האבן/תבנית הפוכה. תחתית מתפרקת של עוגה הוא פיתרון מצויין.
אין צורך באדים או במים במהלך האפייה.

פיתה תימנית או רגילה (טכניקה).

למי שאוהב את הפיתות התימניות והבשרניות, מרדדים מעט מאוד את כדור הבצק.
למי שאוהב את הפיתות הדקות, הנפוצות, מרדדים היטב את כדור הבצק.

פיתות (8 יח’ *98)

חלק א’

15 גרם שמרים טריים.
280 גרם מים מינראליים.
100 גרם קמח לחם.

חלק ב’

35 גרם שמן זית.
350 גרם קמח לחם.
8 גרם מלח-ים.

מערבבים חלק א’ היטב בכלי, מכסים ומשהים בטמפ’ חדר 30 דקות.
בתום הזמן, מערבבים את מרכיבי חלק ב’ עם מרכיבי חלק א’ בקערת מיקסר ולשים במהירות
בינונית 4-5 דקות. מכסים ומשהים בטמפ’ חדר 30 דקות. מוציאים את הבצק למשטח-עבודה
ומחלקים אותו ל- 8 כדורים בני 98 גרם או לפי העין. מכדררים כל חלק.
מכסים ומשהים ל-20 דקות. בהדרגה, מרדדים כל כדור (לא בצורה הדוקה מדי!) ומעבירים לאפייה.
מחממים תנור על מצב גריל עליון לטמפ’ 200 מעלות. אופים 2-3 דקות מכל צד ומוציאים לרשת צינון.

הכי חשוב לומר שעם הניסיון יגיע הידע והשליטה במוצר ועם קצת סבלנות, תנצחו.

נו מה, יכול להיות יותר פשוט מזה? הינה מניסיון…

אז מה עשיתי?
נכנסתי בפול פאוור למטבח,
לא היה לי קמח לחם (נגמר בדיוק), אז השתמשתי בקמח רגיל. יצא מעולה.
לא היה לי מיקסר, אז לשתי ביד.
מה זה אומר? זה אומר שאחרי לישה של 2 דקות במטבח, לקחתי את הגוש לטייל איתי בסלון, ישבתי לצפות בתוכנית ולשתי בו בזמן.
פשוט קיפלתי את הבצק לתוך עצמו שוב ושוב ושוב עד שממש התעייפתי והבנתי ש-10 כבר עברו מזמן אז אפשר להרגע.
והכל עבד מצויין.
הוצאתי ובילגנתי, הכנתי שקשוקה מדהימה, סלט חצילים בגריל, עם רוטב, בלי רוטב, סלט חומוס יאמ יאמ יאמ הכי טרי שיש, סלט גזר עם רוטב לסלט שמכין לי מישהו מיוחד במיוחד :),
והפיתותתתת אוח, מחכה שיתעכל לי קצת כדי שאוכל למרוח גם פיתה עם שוקולד בערב.
בנתיים…
גראפס (סליחה).

הכדורים אחרי המנוחה…

רידוד קל לפני הכניסה לתנור

הפיתה הראשונה יצאה…נוזלות לי דמעות של אושר.. אה, לא, זה ריר.

הצצה מבעד לויטרינה

והצצה עם הדלת פתוחה..לא יכולתי שלא להפריע!

והערימה מתחילה לגדול…

אפשר לאכול כבר.!?….