בצילום, אני והחברה הטובים בטיול לאי פרייז’ר על יד אוסטרליה בביקור בשנת 2008, רגע לפני שהכרתי את בעלי לעתיד בדרך חזרה. אני זו הקטנה באמצע 😀

אז מאיפה מתחילים לכתוב פוסט שהוא לא רק מתכון אוכל?!?.. 🙂

לאחרונה אני מניחה ששמתם לב שקצב שיתוף המתכונים ירד מעט, הארוחות שלי אומנם עדיין מושקעות בבית, ואני כל כך רוצה לשתף אבל לא מוצאת את הזמן לשבת ולבלות עוד חצי יום על המחשב כדי להעביר את כל המידע שעובר דרכי, אז משאירה הכל בצד, ויודעת שהזמן של הכל יגיע, אל דאגה, לא נעלמת לשום מקום, רק עוברת דירה. טוב, מדינה. טוב נו, גם יבשת אחרת לגמרי.
למי שעדיין לא ראה, שמע, שותף בעיניין, אנחנו בחודש הבא עוזבים את החיים הישנים ויוצאים לדרך חדשה, דנדשה, לאוסטרליה השמשית, אוי הצילומים שלי ישתפרו פלאים עם כל האור שישטוף את המטבח, תענוג, ובכלל, סוף סוף מטבח כמו שצריך, מרווח, ואפילו יהיה לי מדיח כלים,
כן, כן, לא עוד לסנג’ר את הבעל לנקות אחרי LOL

הצצה ראשונה למטבח כפי שהוא הוצג באתר הנדל”ן (כמה מוזר להכנס לבית שלא באמת ראית במציאות)-

ואתם יודעים מה אני חושבת?! אני חושבת שמהמטבח הזה, אוכל גם לצלם לכם מתכונים בוידאו, יאייי… לא סתם הלכנו על מטבח בצורה הזאת, שלא תגידו שאני לא חושבת עליכם בבחירות האישיות שלי 😉

וזהו המטבח שלי כיום בהפקה אישית לחברתי קרולין עבור ליין המוצרים החדשים שלה-

לכן, הכיוון הוא מאוד חיובי, האתר עובר תירגום ויקבל עוד קהל חדש שיבקר בו בקרוב, וחשבתי שכמו שאני חושבת איתכם, דברים טובים צריך לשתף,
זאת ההנאה שלי בעצם, אז למה לא בעוד שפה?!?..

הבוקר התעוררתי עם הלחץ הזה בגוף, כבר שבוע שאני כך, יותר מידי מחשבות מתרוצצות בראש, ואפילו לא סיימתי לעבוד, הסטודיו שלי עדיין מקבל קהל ואני מנסה לתת לכל לקוח 100% ממני, לא פחות, וזה מתיש… זה כבר לא כמו לפני 7 שנים כשהייתי רווקה ופרועה, שכשהחלטתי לבקר שם, עזבתי את העבודה (גם ככה כבר הותשתי ממנה), נפרדתי מהעאלק חבר שלא רצה יותר מידי מחוייבות (יצא לי מזה רק טוב), ועזבתי את הלימודי רכיבה טפולית על סוסים (פשוט שאני והמערכת לא זרמנו יפה יחד), את הבית השכור עזבתי, ואת כל הרכוש מכרתי ונתתי לחברים ומשפחה, הפכתי חופשיה תוך חודש, בדיוק חודש שלקח לויזה להגיע, הכל הסתדר בלחץ של זמן אבל כלום לא הדאיג אותי, הייתי רק אני, ואני מסתדרת תמיד 🙂 כמו חתולה, נוחתת על הרגליים.
עכשיו זה כבר לא רק אני, ופתאום… רשימת האירגונים גדלה לה,
ביומן רשומות לי מטלות מאורגנות לפי ימים, יום צביעה, יום סידור חשמל, יום אריזת סטודיו, יום ביקור חמתי, יום ויום ויום והרשימה ארוכה… כל כך רוצה להיות אחרי, כבר שם, כבר רגועה…
בין לבין מטלות היומיום שלא הכי תורמות, ובנוסף לכל, הרגע הכי קשה בשבוע היה כשבדקתי מי המתחרים שלי בתחום הצילום בבריזבן ואוי, התחרות נראת כל כך קשה, הם כולם כל כך טובים, מקצוענים ומהממים, ובכלל, הלקוחות שלהם נראים כמו ממגזין, לעזזל עם האוסטרלים האלה, הכל אצלם כזה מושלם,
נו, לא פלא שכולם רוצים להגיע לשם…

אז טרי בעלי הבין שאין ברירה, חייבים להרגיע אותי, הכין לי יום הפתעה, יאיי, בעלי, הלא רומנטי בעליל(!!!), נרות, פרחים, עוגה, ארוחה הודית מעשה ידיו, אמבטיה עם שמנים, הלו, מה נסגר, מי לקח לי את הבעל והחליף במושלם הזה???
ונדמה לי שזה קצת עזר, כי למחרת כבר החלטתי שבמקום לדאוג, אני אתחיל להשתפר, מסתבר שתמיד יש מקום לשיפור, גם כשאני בטוחה שזה, כבשתי, אני על הפיסגה, ואז בא מישהו ומזכיר לי שיש עוד הרבה והדרך ארוכה, אבל שוב אני כבר רואה את האור, רק מקווה שאצליח להדביק את הפערים ולהתקדם עם עצמי כי צריך גם להתפרנס ממשהו,
לאתר שלי- Natalie Houlding Photographer…

אז הבוקר כבר שמתי דיסק של ‘טורי איימוס’ עם האלבום הישן והמצויין Little Earthquakes ואושן מלווה אותה בישיבה על הכיסא הקטן שלה שלקחה מהפינת אוכל לסלון ועם מפוחית…תענוגות 😉

בנוסף הבוקר נכנסתי לבלוג המקסים של יונית צוק ‘אמאעובדת’ ושמחתי לראות את השיתוף המפרגן שלה לדבש הענבים-הדיבס הטבעוני מהבלוג ואפילו שיתוף ללוח השנה הטבעוני פרי עבודתו של אלעד כהן המקסים שלנו, עם מתכונים מהבלוג בחודשים מרץ ויולי (לרכישה פנו אלי ואעביר פרטים).

אז אני לא נעלמת לשום מקום, רק בטורים נמוכים יותר, חייבת להתמקד ביצירה קצת שונה כדי לשאוב עוד כוחות לחזור לפה בפול פאוור ולהמשיך לכתוב את המתכונים ולפנק… ואני מרשה לעצמי רק כי אני יודעת שנתתי פה שנה וחצי של עבודה יומיומית, על חשבון החיים האישיים שלי,ללא רווח מעבר לתודה העצומה שאני מקבלת מכם, ואני בטוחה שכמות המידע שנמצא באתר עומד בפני עצמו כיום מבלי הצורך בעידכונים שוטפים, אלא אם כן יש פה מישהו שהצליח להכין הכל וממש זקוק לחידוש 😉

אז הינה מתכון זריז, ללא צילום מרשים, פשוט חטפתי את מכשיר הצילום הראשון שמצאתי סביבי, הטאבלט, עם המצלמה רק מהכיוון הפנימי (אחד הדברים הכי לא שימושיים), ורק עבור התיעוד וזה מה שיצא, אבל הגבינה… אוי, מדהימה, ממש אבל, וכמו עם רוב הגבינות מהסוג הזה, אפשר להשתמש בה בהמון מתכונים ולשלב אותה בצורות שונות, אנחנו הלכנו על למרוח על הטוסט כארוחת ערב/בוקר והתחסלה…

גבינת מקדמיה למריחה

מרכיבים:

200 גרם אגוזי מקדמיה מושרים לכ-4 שעות

חצי לימון סחוט

שן שום גדולה או 2 קטנות

חצי כוס מים

מלח לפי הטעם

אופציונלי- עשבי תיבול לפי החשק ומה שבנמצא

ההכנה:

לאחר ההשריה, מסננים היטב מהמים וטוחנים את כל המרכיבים במעבד מזון, אפשר גם בבלנדר, את השום אני ממליצה לכתוש לתוך מעבד המזון ולא להכניס שלם או חתוך כי זה פשוט לא יטחן מספיק טוב, את המים להוסיף בהדרגה עד לסמיכות הרצויה, אפשר להוסיף מעט יותר או פחות לפי הצורך,
אין יותר פשוט מזה, והתוצאה פשוט משובחת.

אגב, אני מנסה להרגיל את אושן כבר מעכשיו לאהוב מרמייט, זה לא הולך, אפילו לא על הגבינה המהממת…

אם בין לבין אספיק להכין ולכתוב עוד פוסט, כמובן שאשתף מיד, אבל אם לא,

תתגעגעו אליי? 🙂